מהו ההבדל בין עורך דין רגיל לבין נוטריון?

מיהו הנוטריון?

ראשית כל צריך להבין שבראש ובראשונה, הנוטריון הינו עורך דין בהכשרתו אשר למד את מלוא ההסמכה הדרושה לכך, ועבר את כל מבחני הלשכה הנדרשים. לנוטריון חייבות להיות לא פחות מ-10 שנים של ניסיון בתחום של עריכת דין. בנוסף לכך, עליו לקבל אישור הסמכה רשמי, אשר מעיד על היותו נוטריון. הרישיון הזה מוענק על ידי וודעת הרישיונות שבמשרד המשפטים.

למעשה, כל עורך דין שיש לו 10 שנות וותק בתחום יכול להגיש בקשה למשרד המשפטים ולהיות מועמד לקבל רישיון כזה.

קווים לעבודתו של הנוטריון

החוק המגדיר מי יכול לקבל את הרישיון קובע גם את סמכויותיו של הנוטריון. מדובר בסמכויות שאינן רחוקות מאוד מסמכויותיו של עורך דין רגיל, ועם זאת- ניתן להצביע על מספר הבדלים עיקריים בין השניים.

בניגוד לעורך הדין הפרטי, על הנוטריון לייצג את החוק- גם אם הדבר נוגד את האינטרסים של הלקוח שלו. שלא כמו עורך הדין, לנוטריון אסור לקחת צד ולנקוט עמדה- עליו לייצג אך ורק את האינטרסים של החוק. מובן שגם עורך דין רגיל צריך לפעול במסגרת החוק, אך מטרתו העיקרית היא לשרת את האינטרסים של לקוחותיו, ולצורך כך לנצל, לעיתים, פרצות או לקונות בחוק הקיים. לנוטריון, לעומת זאת, אסור בתכלית האיסור לבצע דברים מעין אלה.

לראיה, ניתן לראות שקיימת הפרדה ברורה ומוחלטת בין לשכותיהם של עורכי דין לבין לשכותיהם של נוטריונים. בישראל, הרבה מעבודתו של הנוטריון הינה חתימה על מסמכים ומתן תוקף רשמי למסמכים אלה.

נוטריונים בארץ ובעולם

חשוב להבין שקווי דמיון והבדלים אלה בין נוטריון לבין עורך דין לא תמיד תקפים בכל מדינות העולם. בארץ, אחד מן הדברים המשותפים בין נוטריונים לבין עורכי דין הינה ההשכלה המשפטית הנדרשת. בארצות הברית, לעומת זאת, הדבר אינו בהכרח מתקיים- כדי להיות עורך דין אכן נדרשת השכלה משפטית, אך לנוטריונים מספיק לעבור קורס הכשרה מקצועי אשר מכין אותם לתפקיד הספציפי. בנוסף, במדינות מסוימות ניתן, לעיתים, להתקל ביתר חפיפה בין סמכויותיו של עורך הדין לבין אלה של הנוטריון.